לא, אין טעות בכותרת. הטעות היא רק בחשיבה שהתוכן הוא המלך- נקודה.
גם מלך מתחלף לפעמים, אתם יודעים.
צריך להבין שיש כל כך הרבה סוגים של תוכן (תוכן ויזואלי, תוכן טקסטואלי, תוכן מותגי, תוכן שיווקי)
ולא כולם רלוונטיים לכל מותג.
אחת המטרות שלנו כעסק היא לייצר מע’ יחסים עם הלקוחות שלנו, ותוכן (מכל סוג) הוא רק דרך אחת לעשות זאת.
כשממליצים למותג לייצר תוכן, בעצם אומרים לו:
תדבר! תראה לעולם את הייחוד שלך! תראה כמה אתה מוכשר/ מעניין/ מצחיק/ יצירתי…
תבחר את הדרך ש ל ך , כי אין דרך אחת נכונה. יש את הדרך שנכונה לך ולמסר שאתה רוצה להעביר.
כשאני רוצה להכיר מישהו, אני רוצה בעצם להכיר את הבפנים שלו. את התוכן שלו, את האופי שלו.
וכשאני רוצה להכיר עסק- זה בדיוק אותו דבר. אני מחפשת במותגים ובאנשים כנות ואותנטיות.
אני קוראת פוסטים (זה תוכן) וחושבת לעצמי- וואוו… כמה ידע יש שם!
אני רואה תמונה (גם זה תוכן. ויזואלי.) ואומרת לעצמי- יש כאן חוש אסתטי מטורף!!
אני מסתכלת על וידאו מצחיק (הבנתם כבר, נכון?…) ומבינה שיש לו חוש הומור
ואז אני כבר מחוברת לאישיות ולעסק, כי זה אותו הדבר מבחינתי.
והעניין הוא שאם אני משתמשת שוב ושוב באותה “שפה”- אז אחרי כמה זמן כבר מזהים אותי ומכירים אותי.
“שפה” היא הקול שלי והוא יכול להיות מילים, או תמונות, או אייקון (מישהו אמר שפם?)
המזהה נכונה את המותגים בתמונה יקבל במתנה כוס מים. עם לימון.
אז בגדול, תוכן זה דבר טוב.
תוכן מותגי זה מעולה. תוכן מותגי זה כשמותג מייצר תוכן עבור הלקוחות שלו- מעניק מהידע שלו,
מראה את הכישרון או הכישורים שלו, או בקיצור: רוב הדוגמאות שכתבתי כאן קודם.
תוכן שיווקי זה כבר דבר אחר לגמרי.
תוכן שיווקי זה פרסומת סמויה. דבר שאסור עפ”י חוק. זה בעצם ניסיון לייצר אותנטיות, רק ללא ידיעת הקהל.
תוכן שיווקי זה הקורנפלקס של סיינפלד (הניסיון הוא לגרום לנו לחשוב שזה מה שהוא אוכל- ולגרום לנו לרצות לאכול את זה גם.
למרות שברור שהוא לא באמת אוכל את זה)
זה כשמישהו משלם כסף כדי להעביר הרצאה בכנס- בלי שכל אלו שקונים כרטיס יידעו שהוא שילם ממיטב כספו
כדי להיקרא “אוטוריטה בתחום”
תוכן שיווקי זה כשאתם קוראים המלצה בעיתון על מלון, או סדנא, או מוצר חדש, בלי לדעת ששילמו עליה.
תוכן שיווקי זה בכאילו.
זה כמו לשים תמונה ממש ממש מחמיאה שלך מלפני 20 שנה.
שזו את. באמת. בערך. לא ממש, פעם, מזמן, בעצם לא את.
בתמונה: אני. לפני 20 שנה, כשעוד פרחתי.
בחיים האמיתיים שלי אין לי מקום לאנשים ולמערכות יחסים שהם ‘כאילו’.
ואתם יודעים משהו? גם בחיים המקצועיים שלי אין לזה מקום.
