ילדת אהבה

אייקו שלי, בכורתי, אהובת נפשי, חגגה יומולדת עשר.
עשר שנים מאז הפכה אותי לאמא ולמי שאני היום.

תמיד שואלים אותי למה קראנו לה אייקו? ומה המשמעות של השם הזה.
ובכל פעם, כבר עשר שנים, אני נזכרת איך שמרנו בשבילה שמות אחרים שגלגלנו על הלשון וחלמנו עבורה,
אבל כשהיא נולדה- הם לא התאימו לה בכלל.
כל הפרצוף שלה היה עיניים מלוכסנות ענקיות ואנחנו לא מצאנו שם שהתאים.

ואז ישבנו ערב אחד מול הטלוויזיה והשדרנית אמרה:
“היום, התחילה הנסיכה אייקו את יומה הראשון בבית הספר…”
ואנחנו הסתכלנו אחד על השנייה.

כולם מניחים שאני בחרתי את השם אייקו. קריאטיב וזה.
אבל כאן אספר לכם שזה הלחיץ אותי. ממש.
דמיינתי תמיד שמות ישראליים כאלו לילדים שלי. יהונתן ויהלי ועלי ו…
ולא יצא.

יש שמות שיש להם כל מיני משמעויות, ואייקו הוא כזה.
משמעות השם אייקו ב”פשט” הוא- ילדת אהבה ביפנית.
איי= אהבה, קו= ילד

אבל מה שקנה אותנו סופית הוא המשמעות הנוספת שלו: אדם שאוהב אנשים ואנשים אוהבים אותו.
חשבנו שזו ברכה מקסימה לבכורה שלנו.

ביום רביעי האחרון יצאנו לנו לחגיגות יום ההולדת (שהתעכבו לא מעט בגלל הניתוח)
ועל זה בא לי לכתוב.
כן, יהיו גם כמה תובנות שיווקיות, אבל בקטנה.

יום הכיף שלנו מתחיל לפני חודש בפוסט אחד שכתבתי בפייסבוק ובו ביקשתי את עזרת ההמונים ברעיון יצירתי.
בראש שלי הייתי מאוד ממוקדת, אבל חלק מהרעיונות שאנשים כתבו שם, הבהירו לי שהמסר לא עבר.

אני יכולה להגיד שלא הבינו אותי, שלא מכירים את אייקו, שלא קראו מה שכתבתי-
אבל האמת היא, שאם המסר לא עבר כמו שצריך, כנראה שאני לא הייתי מדויקת ב100%
כי ככה זה בשיווק.
המסר עבר? הצלחת. המסר לא עבר? יש בעיה.

התשובות לפוסט חידדו אצלי את ההבנה שככל שהדברים מהודקים וסגורים יותר, כך קל לחשוב עליהם
ואני אתן לכם דוגמא:
אם אני אגיד לכם- תחשבו על משהו.
סביר להניח שתחשבו על מה לחשוב. תנסו למצוא משהו מקורי, אולי מצחיק, אולי שנון, אולי נוסטלגי.
תתעסקו בכל מה שלא חשוב ובכל מה שלא ביקשתי.
אבל אם אגיד לכם- תחשבו על צבע.
אז אתם תחשבו על צבע.

זה באמת פשוט כמו שזה נשמע
וזה באמת הכוח של שיווק חכם.

לנקות רעשים ולהתמקד. להעביר מסר מדויק.

אז ככה הרגשתי עם הפוסט. ביקשתי עזרה עם רעיון לפעילות יצירה וקיבלתי עצות על הורות,
על ערכיות, על חינוך וגם המון רעיונות מהממים, אך לא רלוונטיים לילדה שלי…
הייתי יומיים אחרי ניתוח ורציתי שמישהו יגיד לי: שלי, יש לי רעיון מעולה! בואי אלי, נעשה ככה וככה ויפתור לי את ההפקה.
אבל לא אמרתי את זה.
לא אמרתי כי תמיד לא נעים לי לבקש ולא אמרתי כי כעסתי על עצמי שאני מחפשת ‘קיצורי דרך’ ולא ‘סובלת’ כדי למצוא בעצמי את הדבר המופלא.
קורה לכם לפעמים? איזה טיפשי זה! כי בעזרת הפוסט קרו דברים נפלאים.

אחת המגיבות הראשונות לפוסט שלי הייתה רות אופק שמיד התנדבה להכין לאייקו ולי סדנת אפייה כיפית. אז סדנא לא עשינו (בנתיים), אבל במקום זה ראיינתי את רות לבלוג שלי ומיד כשאסיים את הפוסט הזה, אני עוברת לכתוב את הפוסט השמח (במטבח)

המון נשים התנדבו לארח, להכין, לעזור ואני חושבת שזה מדהים, העולם הזה של העצמאיות.
עם כל הקשיים והלבד, יש גם רוח גבית וביחד.
אז תודה על כל הרעיונות והעצות והטיפים וההכוונה והעיצובים לטל מנור הקיפודה הכחולה, להגר אשחר ניר המתולתלת הזהובה, לשירה גנני המעצבת, לסיוון לבנה חכים המתופפת, ולתמר נתנוב האופנוענית.
ולכל מי שטרח להשאיר לי תגובה, להתקשר, לייעץ ולברך.
בלבלתם אותי כהוגן, אבל גם עזרתם לייצר מסמך מפואר שילווה הרבה מאוד ימי הולדת וילדים.

יצא לי קצת נאום בת מצווה, אז נעצור את זה כאן ונעבור לתכל’ס.
מה היה לנו?
ביום רביעי, אספתי מביה”ס ונסענו לנו תל אביבה. מצאנו חנייה ברחוב מרכז בעלי מלאכה
(וואוו, איזה מדהים! בחיים אין לי חנייה בסיבוב הראשון בכחול-לבן) ואפילו היה רק טפטוף גשם ולא מבול כמו שהבטיחו.
יצאנו, פתחתי את המייל וגיליתי ש…
סדנאות ‘בעלי מלאכה’ הן לא ברחוב ‘בעלי מלאכה’.

 

יופי.
ניצלתי את ההזדמנות והחנייה כדי להכיר לפיצי את ‘אורנה ואלה’ ולאכול לביבות בטטה.
משם, המשכנו לרחוב י.ל פרץ לאטרקציה NO 1 שלנו- סדנת דפוס הורה וילד.
עקרונית, בסדנא מספקים המון סוגי הדפסים, אבל אני הכנתי מבעוד מועד (על מי אני עובדת? טל מנור הכינה לי) עיצוב יפני עם השם אייקו ובמקום הכינו לי לוח שהיה מוכן לסדנא.
תוספת של 110 ₪ למחיר הסדנא שעולה 280 ₪ ואורכת כשעתיים.
אנחנו הבאנו מהבית תיק, חולצה וסוויטשירט- אפשר גם לקנות במקום.

בסדנא למדנו מאדי החמוד (בכלל, כל הצוות שם מהמם חושים) איך לייצר דפוס רשת.
התנסינו בכל השלבים, עם כל מיני צבעים ורשתות. לילדים חובבי יצירה זו סדנא מושלמת!
אייקו הדפיסה על ניירות, תיקים, חולצה וסוויטשירט ואם לא היינו עוצרים אותה, היא הייתה מדפיסה עד רגע זה.

סיימנו את הסדנא בערב ושמנו פעמינו לכיוון מלון הדירות Rena’s House בו שכרתי לנו חדר ללילה אחד.
מכירים את זה שהתמונות באתר קונות אתכם ואתם כבר יודעים שבטח תהיו מאוכזבים ולמרות זאת מזמינים?
אז הפוך.
למרות המחיר הזול במיוחד (228 ₪ ללילה, לא כולל מע”מ כי הזמנתי בbooking) הגענו לחדר מקסים, במלון דירות מקסים.
כשמגיעים למלון כזה בחו”ל, מיד מרגישים ‘שיחוק’, אבל בארץ- מיד מחפשים מה לא בסדר ולמה הוא כזה זול. אז נכון, בערב האזור לא להיט- למרות שהוא 3 דקות הליכה מרוטשילד
אבל הייתי נשארת שם בכיף שבוע להתחיל כבר את הספר שלי. חשוב לציין שבחדר אין טלוויזיה, מניחה שבדירות יקרות יותר יש גם טלוויזיה. המטבון מאובזר לגמרי וגם יש פינת קפה, שזה תמיד קונה אותי.

אייקו צילמה וצילמה ושמה לב לכל פרט עיצובי (והיו שם המון, תציצו בתמונות)

למחרת בבוקר, שמנו פעמינו לחיפה, לעבר האטרקציה המרכזית:
שרית המקסימה, בעלת המותג ‘נוקי’לה’– קראה את הפוסט שלי ובאותו רגע כתבה לי:
שלי! אתן חייבות לבוא אלי לסטודיו! אני אשמח להסביר לאייקו על אופנה ועיצוב ונתפור ביחד שמלה מסתובבת.

אבל האמת היא שזה ממש לא מה שקרה שם, כי שרית, עם כל האהבה והנדיבות והחיוכים שלה,
לא רצתה לעצור בשמלה אחת.
אז המשכנו לצעיף ועוד צעיף ואה, רגע, את חייבת חגורה! ואולי גם צעיף תואם לאמא?
ולאורך כל הזמן, שרית הסבירה לאייקו מה זה אומר להיות מעצבת ואיך שואבים השראה ולמה חשוב לעשות מה שאוהבים והן דיברו על גזרות ובדים וצבעים ואייקו בחרה לעצמה וגזרה ותפרה
והכל, יד ביד עם שרית.

ובזמן שהן היו עסוקות בתפירה
אני הייתי עסוקה במחשבות על שיווק.

וחשבתי, שהנדיבות של שרית והחיבור שלה לילדים והאור שיש לה בעיניים– הם שעושים את ההבדל.
הם שגרמו לאייקו להרגיש יפיפייה ולהסתובב ולעשות פוזות ורק לרצות ללבוש את השמלה שלה.
ואני, בתור אמא ואישה לא קטנת מימדים שמאוד מודעת לנושא
מתקשה לפעמים למצוא לאייקו בגד נוח שיגרום לה להרגיש יפה ובנוח.
אצל שרית זה קרה בלי מאמץ.

הרי בגד זה כל כך הרבה יותר מבד.
זו תחושה, זו אמירה, זו דרך לביטוי עצמי.

שרית הסבירה לאייקו את ההבדל בין אופנה לבין סטייל והרגשתי איך התינוקת שלי גבהה שם בסטודיו בעוד כמה ס”מ.

 

ואני הבנתי,
שהקשבתי לה. לאהבות שלה ולצרכים שלה ו’תפרתי’ לה את היום שהיא רצתה.
לא את מה שאני רציתי, אלא מה שהיא רצתה.

וכמה זה קשה לנו, לזכור מי “הלקוח”.

תתאמנו על זה,
כשמישהו מבקש מכם המלצה- תעצרו שנייה ותחשבו: זה מתאים לו, או שאני ממליץ אוטומטית בגלל שזה התאים לי? זה עומד בתקציב שלו? במה שביקש?

גם בעסק שלכם. כשאתם חושבים על מוצר או שירות חדש, תחשבו על הלקוח.
לא עליכם.

אם היו מבקשים ממני עצה אחת טובה לניהול או שיווק של עסק, זה מה שהייתי אומרת:
תסתכלו על הלקוח שלכם ותבינו אותו. את הצרכים והרצונות והחלומות שלו.
עשיתם את זה? החלק הקשה מאחוריכם.

מאחלת לעצמי לשנה החדשה עוד המון לקוחות כאלו, כמו הילדה שלי
כאלו שאני רוצה לשמח אותם ממש
ולעשות להם כיף בלב.

מותגים ואנשים זה בדיוק אותו הדבר. בדיוק.