היום הזה,
כשעין אחת מטפטפת את הלב שלי החוצה
והעין השניה רואה ומתגאה ומזרימה בו שוב דם.
אמא, בבקשה תפסיקי לבכות, היא אומרת ואני מסתכלת עליה ומחבקת חזק יותר.
הפעם אני לא יכולה להגיד לה שאלו רק דמעות של התרגשות, או שמחה, או גאווה.
ככה נראות דמעות של עצב, ילדה שלי
וגם הוא חלק מהחיים שלנו. במיוחד כאן.
נועם.
דם.
אני זוכרת את הרגע שבו אני מבינה שדם הוא בכלל לא בצבע אדום,
יותר חום כזה.
חושבת לעצמי אם זה גם הגיל שהבנתי מה זה אומר למות.
וכמה הן מבינות?
מה אומרים בכלל? איך מסבירים?
פרות קדושות. מחשבות. הומור שחור. ציניות.
אין לזה מקום כאן.
ועצמאות.
לפעמים אני מרגישה שגם לזה אין פה מקום.
אח של מיכל. אח של עדי.
מה זה אומר עצמאות? ומה זה גובה מאיתנו?
מה המחיר שצריך לשלם?
זה לפני או אחרי מע”מ?
ושוב המחשבות מתערבבות לי.
גם אני יצאתי לעצמאות לפני 7 שנים בערך.
לצאת לעצמאות זה בעצם הכל חוץ מאשר עצמאות. בהתחלה לפחות.
כמו חוויה.
כולם מדברים על חוויה.
אבל לא כל החוויות טובות, אתם יודעים.
רפי.
אל תערבבי.
זה לא קשור.
אל תדברי על העצמאות הזו. זה לא מתאים היום. וגם לא כולם מקשרים בין עצמאות לחופש.
לא יבינו.
אל תגידי שכשאת מסתכלת על המילה הזו את רואה בה את הניגוד שבין ה-free לבין ה- dom
דום. פרידום. דום מתוח.
המסדר יעבור לדום, עמוד דום.
אבא של גידי.
דום זה מהמילה דם?
חזרנו לדם.
דם המכבים. המדבקה הזו שכל שנה אתה מדביק על החולצה הבוהקת מלובן, אבל לא יודע למה.
אני לא יכולה לא לדעת.
אז אני קוראת ומגלה שהפרח דם המכבים הוא בכלל צהוב.
זה העלים שלו שמקיפים ושומרים ואדומים לנצח, גם אחרי שקוטפים אותם.
כמו אלו שקטפו אותם כשהיו צעירים וגם הם נשארו ככה, ללא פגע.
ואנחנו לוקחים את הבנות ויוצאים לחפש את דם המכבים בהר הטייסים, כי אם מרגישים- אז זוכרים.
שיווק חוויתי.
אה, אסור לערבב. שכחתי.
אח של תרזה.
יש דברים שאני לא יכולה לדבר עליהם
אבל אני יודעת שהשנה, כשהבנות ידביקו את המדבקה על החולצה הלבנה- הן ידעו למה.
עיצוב טוב הוא כזה שלוקח לפעמים רגע להבין אותו.
אבל אצלי לא הבינו ומצאתי את עצמי מסבירה.
פתאום הבנתי שכשמישהו קורא את המילים “כל אישה ובת”- אז המוח שלו משלים אוטומטית את המשפט,
לפני שיבינו שיש כאן כוונה אחרת.
ואני רציתי להגיד שבארץ שלנו כל אישה ובת מדליקה נרות.
לאו דוקא נרות שבת.
לפעמים נר זיכרון.
בראש שלי יש סלט.
עוד רגע יצרפו לזה חומוס וצ’יפס ואולי איזה שיפוד
אבל הלב שלי ימשיך לעמוד דום.
דם.
דם המכבים צומח רק בין סוף אפריל לתחילת מאי,
צמח בר.
אסור לקטוף את פרחי הגן.
יהי זכרכם ברוך.
